שמנים אתריים, קומפרסים ורטיות
פלסטרים, רטיות וקומפרסים
מבוא:
השימוש בצמחי מרפא, מינראלים וחומרים מן החי רחב ביותר בשיטות השונות של הרפואה הטבעית ובכללן הרפואה הסינית. שימוש זה יכול להיעשות בבליעה, שאיפה, חוקן, גרגור, שטיפה, ובשימושים חיצוניים. היתרון של שיטות טיפול אילו הוא בהמשכיות הטיפול והעברת חלק מאחריות הטיפול לידי המטופל. כך ניתן לשלוח אותו לביתו עם המלצות אשר ילוו אותו עד לטיפול הבא.
במאמר זה נתמקד בשיטות טיפול חיצוניות:
כללי זהירות והתוויות נגד:
* הטיפולים המוצעים מתאימים למבוגרים בלבד!
* יש להיזהר בזקנים חלושים
* יש להימנע מטיפולים אילו באנשים עם מערכת חיסונית פגועה כמו סוכרת או איידס
* מומלץ להימנע בחודשי ההריון הראשונים ובכל מקרה להימנע מהנחת רטיות על הבטן
* הנחת פלסטרים או רטיות על הבטן בתקופת הווסת אינה מומלצת (אלא למטפלים שעברו הכשרה)
* לפני כל הנחת פלסטר או רטייה יש להקפיד ולמרוח את החומר הנבדק במקום רגיש על העור (למשל בקפל הקוביטלי או אחורי תנוך האוזן). במידה ומתחיל גירוי ועקצוץ תוך 20 דקות יש לשטוף מיידית את המקום. במידה ולא חל שום גירוי משמעותי (למעט האדמה קלה של העור ותחושת חום נעימה) במהלך 24 השעות הראשונות, ניתן להשתמש בחומר למטרות המוצעות.
* יש להקפיד הקפדה יתרה באנשים עם נטייה לאלרגיה ולמחלות עור שונות.
פלסטר
פלסטר הוא שמן או שעווה עם חומר רפואי הנשאר על שטח רחב של המטופל לזמן ממושך יחסית. כך, ההשפעה שלו ממושכת יותר ומאפשרת ספיגה רציפה ואיטית דרך העור. יעילותו מתבטאת ב:
* מקל על כאבים ונפיחויות, גם של איברים פנימיים.
* מזרז קצב ריפוי הרקמה, בין רכה ובין קשה (עצם).
* מחטא (זיהומים בדרכי נשימה או שתן).
* מרגיע אברי נשימה ועיכול.
* מעורר את הזרימה במקום ולכן מיעל פינוי גודש וליחה.
היום ניתן למצוא פלסטרים שונים בבתי המרקחת, אלא שלא תמיד ברור מה הם מכילים וכיצד תתבטא השפעתם. הפלסטרים היותר נפוצים מכילים קמפור, שמן מנתה וקפסאיצין המופק מתבלין הצ´ילי החריף.
טיפולים מתאימים לבעיות עיכול או נשימה: פלסטרים של פלפל אדום או ג´ינג´ר מונחים על האזורים המתאימים (בהתאם לאבחנה הסינית) תוך כדי טיפול. משך ההנחה: 5-20 דקות.
במקרה של תגובה חיובית ניתן להשתמש בהם באופן עצמוני בבית 2-3 פעמים בשבוע, לפי הנחיות המטפל.
במאמר זה לא נרחיב על השימוש והכנת הפלסטרים, אך כאלה, ניתן למצוא היום גם בבתי המרקחת – אם כי לא תמיד עם החומרים המומלצים. במסגרת זו נתמקד בעיקר בפלסטר מחמם עם פלפל אדום או זנגביל:
מידע מפורט על שני המרכיבים מצוין בהמשך המאמר. בשלב זה נזכיר כי הצ´ילי, בהיותו חריף ואדום, חודר אל הלב, כלי הדם והדם. הג´ינג´ר, בהיותו עוקצני וצהבהב, חודר אל הטחול והריאות. מסיבה זו נשתמש בצ´ילי כאשר נעדיף להשפיע על זרימת הדם והלב ונעדיף את הג´ינג´ר כאשר נרצה להשפיע על מערכת העיכול והנשימה. יחד עם זאת יש לזכור שהכנת פלסטרים מסוג זה מסורבלת למטפל ולמטופל ונוח להעדיף את הקיים מוכן בבתי טבע ומרקחת. מתי כן להעדיף שיטות הכנה אילו? כאשר אנו מצפים שבתהליך זה המטופל יעסוק יותר בבריאותו מאשר במחלתו!
מערבבים ארבע כפיות פלפל אדום עם שתי כוסות סובין ומוסיפים מים חמים עד שהתערובת הופכת לעיסה. מורחים את העיסה על אריג רשת (כמו פד גזה למשל). בבעיות גודש בחזה יש להניח את הפלסטר על החזה או הגב העליון ולכסות במגבת חמה. בבעיות עייפות ניתן להניח את הפלסטר באזור הכליות וגב תחתון. כשיש בעיות עיכול או בעיות נשימה הקשורות לטחול ניתן להשתמש בפלסטר ג´ינג´ר המוכן באופן דומה. יש לוודא מדי חמש דקות שהמקום המטופל אינו מגורה יתר על המידה (באדמומיות יתר ועקצוץ יש להסיר את הפלסטר, לנגב את המקום ולשמור על החום).
הערות חשובות:
* מקובל להשתמש בסובין בהיותו חומר אינרטי (שאינו מגיב) מדלל הסופח נוזלים ומאפשר לחומרים הפעילים לעבור. חומרים שונים כמו קמחים, קוואקר ואחרים מסוגלים לבצע פעולות דומות תוך תרומה של האספקטים האנרגטיים שלהם.
* טריות החומר ואיכותו הראשונית נמצאת ביחס ישר לכמות החומרים הפעילים שבו. ניתן להעריך איכות זו בבחירת מוצר טרי, יבש, שאוכסן בכלי מתאים (מוגן מאור) ובעל ארומה חזקה במיוחד. שימוש במרכיבים לא איכותיים ידרוש ריכוזים גבוהים יותר (יחסית לסובין) ולפעמים לא יניב תוצאה.
רטייה
כאן מניחים מים, טינקטורה (מיצוי אלכוהולי) או צמחים טריים על המקום הנדרש לזמן קצר. בשונה מפלסטר (המונח זמן רב על פני הגוף) הרטייה מאפשרת ספיגת חומר או תגובה מהירה על העור ומשך השימוש בה קצר. יעילותה מתבטאת ב:
* סטימולציה של סירקולציה, חימום והקלה על עוויתות (ספזם).
כאן הכוונה בעיקר למצבי קור המכווצים את המרידיאנים וגורמים לסטגנציות המלוות בכאבים חזקים ועוויתיים. למשל: כאבי בטן, גב, כיווצי שריר, דיסמנוריאה המלווה בעוויתות ויש להרגיע את המקום.
יש להקפיד על בדיקת תגובת העור מדי מספר דקות כדי למנוע התפתחות תגובה אלרגית אפשרית. במקרה של הופעת סימנים על פני העור כמו פריחה, אודם ועקצוץ, יש להסיר את הרטייה ולנגב את האזור הרטוב.
יש לזכור: יש אנשים שהנם אלרגיים אפילו לחומר תמים כמו מים! העניין נדיר מאוד אך אם זה מתרחש, זה בהחלט לא נעים…
* הפגת דלקות, הורדת נפיחויות והרגעת גירויים.
ניתן להשתמש ברטיות עם קמומיל, לבנדר, אכינצאה, פרופוליס, קמח שיפון.
* טיפול בנקעים, פריקות וחבלות.
ניתן להשתמש בארניקה, קומפרי, לבנדר.
* סילוק רעלים כמו מוגלה, פרונקל, קרבונקל או עקיצת חרק.
כאן יש להיזהר במיוחד מפני תגובות אלרגיות אפשריות או זיהומים סיסטמיים המתפתחים על רקע הנגע המקומי. על כן, רצוי להתייעץ עם אדם מוסמך. רטיות מקומפרי, בצל, מרשמלו (הכוונה לצמח ולא לממתק) או כרוב עשויים להקל.
כמו כן ניתן להשתמש בשמנים אתרים, תה או טינקטורות כדי להרטיב את הרטייה ולהגדיל את השפעתה. אם רוצים להרגיע ולרכך את המקום ניתן להשתמש בשמן (זית, שקדים או חוחובה למשל). השמן משמר בהזדמנות זו את הרטייה מפני התקשות מהירה.
רטייה מומלצת לבעיות עור שונות היא זו העשויה מבוץ ים המלח.
הערה: אם ברצוננו לייבש את העור נשתמש בחומרים מסיסי מים או בוץ. אם ברצוננו ללחלח את העור נשתמש בחומרים מסיסי שמן.
הכנה
אם אנו משתמשים בצמח טרי, יש למעוך אותו ולהניח על המקום המתבקש ללא הרטבת המקום. יש לעטוף את המקום בבד מלמלה גס או באריג רשת או בצמר כדי לשמור על העיסה במקומה.
אם מדובר בצמחים יבשים (מה שיותר נוח להשגה ולאחסון) יש לערבב את הצמח עם חומר מאחד כמו קומפרי, קמח שעורה, גומי ערבי, חימר, חלבון ביצה וכו´. יש להרטיב אותם במעט מים, למרוח על האזור המתבקש ולעטוף באריג כלשהו. מקובל שרטייה תמיד מונחת חמה על המטופל אלא אם קיימת אינדיקציה מפורשת אחרת. ברגע שהיא מתייבשת ניתן ללחלח אותה שוב במים. במקרה זה, צמר הוא חומר מבודד טוב השומר על חום אך יש לוודא שהמטופל אינו רגיש לצמר. כדי להשיג אפקט מקרר, קמח שעורה הוא הטוב ביותר למטרה זו. ניתן לטחון שעורה במטחנת קפה ולהשיג מטרה זו.
קומפרס
קומפרס הוא פשוט מים, קרים או חמים, המונחים על האזור המתבקש בסיוע בד או תחבושת.
לקומפרס יתרונות נוחים. בקלות ניתן לחמם או לקרר אזור בהתאם לאסטרטגיה הנבחרת.
קומפרסים קרים:
* סטימולציה וכיווץ – עצירויות, שתן עכור וחריף, נפיחויות אדומות וחמות. להניח בבטן תחתונה או
על המקום המתבקש.
* סילוק חום (Heat & fever) ודלקות – כאבי ראש, אזור הכבד, אזור האגן והרגליים. ניתן להניח את
הקומפרס במקום הבעייתי וגם דיסטאלית על נקודה מתאימה.
* הקלה על עייפות – במצבי עייפות יתר על רקע של עודף עבודה או סטרס כשלמטופל בריאות טובה.
כאן לקומפרס יש אפקט ממריץ רב יותר מאשר השריית הרגליים במים קרים.
קומפרסים חמים:
* למלא ולשקם מצבי חסר המלווים בקור – בעייפות, תשישות, נשימה חלשה. יש להניח במקום הבעייתי.
* להרגעת צ´י סטגננטי בשל בעיית חסר או קור – כמו במצבי עוויתות, כיווצים, כאב ומתח. שוב, השימוש מקומי על האזור הבעייתי.
קומפרסים חמים וקרים לחילופין:
לשיפור הסירקולציה של הצ´י ולהקלה על סטגנציות – כמו במצבי סטגנציית דם, גודש נוזלים, נפיחויות וגידולים (לא ממאירים! סכנה!). טוב במצבים טראומטיים כמו נקעים, פגיעות, בצקת, בעיות בזרימת לימפה, כאבים בשדיים, נפיחות באגן וכו´.
קומפרס רפואי:
צמחי מרפא עשויים לעודד ולשפר פעילות הקומפרס בכיוון של חום או קור. יש לבחור את הצמח המתאים בהתאם לאיכויותיו האנרגטיות.
אופן השימוש
מרטיבים מגבת או יריעת בד במים או במשרה הצמחים או במים עם שמן אתרי (דילול של 1%). יש להניח את הקומפרס במקום המתבקש ולכסות אותו במגבת יבשה או חיפוי שעווה, פד קר או חם או בקבוק מים. יש להשאיר את הקומפרס במשך 4-2 שעות ולהחליף אם יש צורך. קומפרס קר צריך להיות לח כל הזמן.
שמות צמחים, איכותם האנרגטית והשימוש בהם:
שימו לב: בכל שימוש חיצוני, יש למרוח תחילה שטח קטן של העור ולוודא שאי רגישות. אנשים עם נטייה לאלרגיות, לעתים מפתחים רגישות גם לחומרים הבאים. נדיר, אך חשוב לברר!
ארניקה
שם בוטני: ארניקה מונטנה.
שם מתורגם: טבק ההרים.
החלק שבשימוש: הפרח, כל הצמח.
חום: צמח ניטרלי עם אפקט מקרר משני.
תכונות: משקם, מרגיע, ממריץ.
תפקידים:
מתקן רקמות ומשפר חיסון הגוף
מוריד נפיחויות ודלקות
מקל על כאבים.
אופן השימוש:
ניתן להשתמש בארניקה בשימוש פנימי על אף רעילותה היחסית. בהומיאופתיה השימוש בה נרחב ביותר, אולם אנו נתמקד בשימוש החיצוני. חשוב מאוד להשתמש בארניקה רק על רקמה שלמה. זהירות! אין להשתמש בארניקה על פצע פתוח!
לאחר הטיפול, אין לחבוש או לכסות את מקום החבלה.
ניתן להשתמש בארניקה כמשחה מוכנה. בהכנה ביתית מקובל להכין מרתח של 5gm .
על שתי כוסות מים, כמות המשמשת אותנו לשלושה טיפולים. הכנת המרתח הוא עניין מעיק (למעט אילו שאוהבים בישולים מוזרים) ולכן מומלץ להשתמש בטינקטורת אם: 30 עד 60 טיפות בתוך חצי כוס מים.
ג´ינג´ר
שם בוטני: זינגיבר אופיסינאליס.
שם מתורגם: זנגביל.
החלק שבשימוש: הפקעת.
חום: צמח חמים, באבקה יבשה – חם.
מרדיאנים: Lu , SP , St.
תכונות: משקם, מרגיע, ממריץ, מפזר.
תפקידים:
* מייזע ומסלק מצבי קור חיצוניים, מפזר ליחה.
* מסלק קור מהמחמם האמצעי, מזיז סטגנציות, מקל על בחילות.
* מקל על עוויתות הקשורות לקור ברחם.
* משפר חיסוניות ונוגד זיהומים.
אופן שימוש:
בשימוש פנימי לכל הנ´ל יש להיזהר ממצבי חום בקיבה, חסר יין בריאות ובהריון.
בכל מיקרה השימוש כאן נעשה כתוספת מזון ולא כתרופה אותה יש לקבל במרשם מיוחד מאדם מוסמך.
שימוש חיצוני יכול להיעשות כפלסטר או כרטייה.
אלואה
שם בוטני: אלואה וולגריס.
שם מתורגם: אלואה וורה.
החלק שבשימוש: העלים.
חום: צמח חמים עם אפקט מקרר משני..
תכונות: ממריץ, מצניח אנרגיה.
תפקידים:
* בשימוש פנימי משמש להזזת סטגנציות במעיים והזנת היין.
* בשימוש חיצוני מלחלח ומזין יין.
אופן שימוש:
יש להשתמש בו כך רק בקומבינציה מאוזנת ולא מומלץ לשתות אותו סתם.
בשימוש חיצוני ניתן למרוח את הג´ל על כוויות (לא פתוחות!) ולא על עור מודלק או פצעים סגורים שמתרפאים לאט.
אכינציאה
שם בוטני: אכינציה אנגוסטיפוליה.
שם מתורגם:
החלק שבשימוש: השורש.
חום: צמח קריר.
תכונות: ממריץ, משקם, מפיג הצטברויות.
תפקידים:
* זהו צמח מערבי המוכר כבעל סגולות לשיפור המערכת החיסונית.
* הוא מסלק מצבי חום חיצוניים (רוח וחום, לחות וחום) ומנקה את העור והקיבה מרעלים.
* עם זאת שימוש פנימי בו ע´י מי שאינו הרבולוג אינו מומלץ בשל תופעות לוואי מקריות כמו בחילות וסחרחורות.
אופן שימוש:
שימוש חיצוני כקומפרס עם כפית תמיסת אם בחצי כוס מים או לשטיפות אף וגרון בהרכב להלן: שליש כוס מים חמימים + חצי כפית מלח ים + 10 טיפות טינקטורה.
יש להחדיר לכל נחיר שתי תכולות טפי פעם עד שלוש פעמים או יותר, לפי הצורך. ניתן לגרגר עם שארית החומר. במקרה של יובש, גירוי או חשש לדימום מן האף, יש לווסת את כמות המלח. יעיל להגברת מערכת החיסון, מניעת זיהומים ופתיחת גודש.
קמומיל
שם בוטני: אנתמיס סאו מטריקריה קמומילה.
שם מתורגם: בבונג.
החלק שבשימוש: הפרח.
חום: צמח חמים מתון עם פוטנציאל לקרר.
תכונות: ממריץ, משקם, מפיג הצטברויות, מרגיע ומשחרר מתח.
תפקידים:
* בשימוש פנימי מרגיע רוח של הכבד, מזיז סטגנציות ולכן תורם להרמוניזציה של המחזור, מסלק רוח חמה חיצונית, מפיג ליחה בריאות ובראש (בהצטננויות).
* בשימוש חיצוני מוריד נפיחויות ודלקות, משקם רקמה לא רציפה ומקל על כאבים.
אופן שימוש:
במשחה מוכנה או כקומפרס. ניתן להשתמש בשקיות תה קמומיל להרגעת העיניים במצבי דלקות או אדמומיות יתר. אז יש להניח חם או קר על העניים, כשהן עצומות, ל -10 -15 דקות. (השימוש בשמנים אתרים – לא לעיניים – יעיל אך יקר).
שמן אתרי: לדלקת אוזניים ביחד עם לבנדר ביחס 1:1. בילדים ניתן לתת אותו עם שמן שקדים מחומם ( טיפות על 5.7 מ´ל). הוא עובר את עור התוף ולכן יעיל גם באוטיטיס מדיה. ניתן 3 פעמים ביום לשבועיים.
לבנדר
שם בוטני: לאבנדולה אופיסינאליס.
שם מתורגם: איזוביון.
החלק שבשימוש: התפרחת.
חום: קריר עם פוטנציאל להיות חמים.
תכונות: מרגיע, משקיט, ממריץ, משקם, מכווץ, מוריד ומפזר אנרגיה ובעל תכונות אנלגטיות.
תפקידים:
* בשימוש פנימי מסלק חום ומפזר ליחה.
* מטהר יאנג ומסלק יין.
* מייזע ומסלק רוח וחום.
* בשימוש פנימי מקל על נפיחויות, דלקות ומסלק הפרשות.
* מזרז שיקום עור פגוע ויעיל ברעלים כמו בעקיצות או באקזמות.
אופן שימוש:
אין להשתמש בהריון! המקובל ביותר הוא שימוש חיצוני כשמן אתרי. כדי לקרר דלקות ונפיחויות מומלץ להשתמש במיהול של פחות מאחוז אחד. במצבי קור וכאבים יש להעלות את הריכוז ל 2%.
שמן אתרי: טוב לכל סוגי העור. אנטיספטי (בעיקר לסטאפילוקוקוס, פנוימוקוקוס, סטרפטוקוקוס וגונוקוקוס). דיורטי. מתאים לאנשים שמתווכחים עם עצמם בלילה וסובלים בשל כך מנדודי שינה. מאזן את מערכת העצבים ולכן מתאים לאנשים בעלי שינויי קיצוניות חזקים: כועסים ונרגעים מהר, שמחים ואח´כ חוזרים לעצב, סופגים ומוציאים.
זהו השמן היחידי הניתן לשים על העור ללא שמן נשא גם במקרים של כוויות או עקיצות חרקים.
לבעיות מיגרנות של ה Liv – טיפוס עודף + יתר לחץ דם. ניתן להשתמש בשימוש פנימי כתה או מהול בשמן (שמן זית) 5-2 טיפות שלוש פעמים ביום תמיד עם האוכל!
ללויקוריאה – בשטיפה ואגינאלית.
לכוויות – לא אגרסיבי. משקם רקמות. אנטיספטי ואנלגטי.
לאקנה – למהול 10 מ´ל אלכוהול 70% עם 10-5 טיפות לבנדר ולחטא עם צמר גפן.
כיני ראש – כמו בשימוש עם רוזמרין.
ציאן
שם בוטני: קאפסיקום אננום.
שם מתורגם: פלפל אדום, צ´ילי.
החלק שבשימוש: הפרי.
חום: צמח חם מאוד עם אפקט קירור משני.
תכונות: ממריץ, משפר זרימה ומפזר.
תפקידים:
* בשימוש פנימי תומך ביאנג ומשפר זרימת דם, מסלק קור.
* מסלק רוח קרה חיצונית ומייזע.
* תומך ביאנג הטחול אך עלול לפגוע ביין של הקיבה וביין של הריאות, על כן אין להגזים בו בשימוש בלתי מבוקר.
* בשימוש חיצוני מקל על כאבים בחבלות ומסייע בשיקום הרקמה.
* לא בהריון ולא במצבי חום!
אופן שימוש:
למצבים ראומטיים, סטגנציות דם וחבלות ניתן להשתמש כפלסטר באופן הבא:
מערבבים ארבע כפיות פלפל אדום עם שתי כוסות סובין ומוסיפים מים חמים עד שהתערובת הופכת לעיסה. מורחים את העיסה על אריג רשת (כמו פד גזה למשל). בבעיות גודש בחזה יש להניח את הפלסטר על החזה או הגב העליון ולכסות במגבת חמה. בבעיות עייפות ניתן להניח את הפלסטר באזור הכליות וגב תחתון. יש לוודא מדי חמש דקות שהמקום המטופל אינו מגורה יתר על המידה (באדמומיות יתר ועקצוץ יש להסיר את הפלסטר, לנגב את המקום ולשמור על החום).
קומפרי
שם בוטני: סימפייטום אופיסינאליס.
שם מתורגם:
החלק שבשימוש: השורש והעלים.
חום: צמח קריר.
תכונות: מרכך, מייצב, מכווץ, מזין.
תפקידים:
* בשימוש פנימי מזין את היין ומשפר תנועת מעיים.
* בשימוש חיצוני מזרז שיקום רקמה פגועה, מכווץ, מוריד נפיחויות ודלקות.
* מאט דימום והפרשות (כאן מומלץ להעדיף שיטות קונוונציונאליות).
* מקל על כאבים.
* השורשים משמשים יותר לשימוש פנימי בעוד שהעלים יותר יעילים לטיפול בחבלות כולל זירוז איחוי שברים.
אופן שימוש:
כרטייה, קומפרס חם או פלסטר. יש משחות יעילות עם קמפור.
קמפור
שם בוטני: סינאמומום קאמפורה.
שם מתורגם: קמפור
החלק שבשימוש: גבישים חסרי צבע המסיסים באלכוהול )לא במים(. בעלי ריח אופייני חודר,
המופקים משמן אתרי.
חום: צמח חם ורעיל.
תכונות: ממריץ דם, אנטיספטי, אנלגטי חיצוני מתון.
תפקידים:
* בשימוש פנימי מסוכן ורעיל.
* יש עדויות להגדלת הנטייה לסרטן, על כן השימוש בו יהיה במינונים נמוכים ובתערובות מתאימות.
אופן שימוש:
במשחה עם חומרים נוספים. כדי לשמור על האפקט הממריץ והמחמם ולמנוע אפקט מקרר משני יש לכסות את המקום המטופל במגבת חמה או לעטוף עם פג אלסטי.
שמן קסטור
שם בוטני: ריסינוס קומוניס.
שם מתורגם: שמן קיק
החלק שבשימוש: שמן המופק מזרעי השיח.
חום: צמח ניטראלי ורעיל מאוד.
תכונות: פותח סטגנציות בכבד ובטחול.
תפקידים:
* בשתייה משלשל ומוריד אך בעל רעילות ולכן אינו מומלץ.
* מתאים לטיפול חיצוני בציסטות, יבלות ובליטות.
אופן שימוש:
מניחים מגבת שהושרתה בתה ג´ינג´ר על בטן משומנת בשמן קסטור. על המגבת מניחים בקבוק חם. פעולה זו מובילה את הצמחים אל הכבד.
הטיפול במחלות על ידי שמנים אתרים
צורות שימוש:
* אינהלציה.
* מהילה בשמן בסיס ומריחה על האזור הרגיש.
* אמבטיות.
* תחבושות.
* משחות.
* שימוש פנימי בשתייה.
התוויות נגד:
* לא בילדים מתחת לגיל שנה (למעט בשמן קמומיל מדולל).
* זהירות רבה בזקנים חלושים (מינונים וכללי זהירות כמו בילדים).
* להימנע בחודשי הריון ראשונים (למעט באותם מקרים שהאישה מורגלת בשימוש קודם ההריון).
* לא בתקופת הווסת (למעט באותם מקרים שהאישה מורגלת בשימוש קודם ההריון).
* תמיד יש לעשות טסט אלרגיה על הקפל הקוביטלי או מאחורי האוזן למשך 24 שעות.
מצבים בהם משתמשים בשמנים אתרים:
* דלקות פנימיות או חיצוניות לחיטוי.
* נקעים ושברים.
* בצקות.
* להרגעה והרפיה.
* בעיות עור ונשימה.
* כאבים מקומיים וסיסטמיים (שרירים, ראש, מחזור…).
שמנים נשאים:
כל השמנים פרט לשמן הלבנדר נמהלים קודם השימוש בשמן נשא. השמנים הנשאים הטובים ביותר הם:
* שקד מתוק.
* משמש.
* זית (אבל מריח).
* שומשום.
יחסי תערובות וכללי שמירה:
מקובל שעל כל 25 מ´ל שמן בסיס נוסיף 12 טיפות שמן אתרי.
על כל 5 מ´ל 2 טיפות (קיימות גישות מיהול שונות הנובעות, בין היתר, מריכוז החומר הראשוני).
יש לשמור את השמן בבקבוק חום אטום לחמצן ואור. מרגע הכנת השמן עם שמן הנשא, התערובת תהיה טובה לכשלושה חודשים.
המלצות מקובלות במחלות שכיחות
דלקות אוזניים
הרבה פעמים הדלקת מתחילה עם היפרמיה או מתגלית תוך בדיקה אוטוסקופית בעקבות נזלת, או שמדובר בילד מוכר שמחלתו הסתבכה. כבר בשלב הפרלימינרי ניתן למנוע את התקדמות המחלה עם שמן הקמומיל.
השמן יקר אך מספיק לקנות 1 מ´ל (20 טיפות) העולה 35 ש´ח. הקמומיל מכיל חומרים אנטי אינפלמטורים משכחי כאבים ויעילותו מהירה. ניתן להחדירו עם שמן נשא תוך טפטוף או להשאיר אותו עם פתילות.
אין לטפטף שמן לאוזן מפרישה לאחר פראצנטזיס (חירור קרום עור התוף).
פטריות בנרתיק
בעיה שכיחה בבנות. מופיע לעתים קרובות לאחר טיפול אנטיביוטי תכוף המשנה את הפלורה הטבעית.
מצבי דלקת
לדלקות משתמשים בעיקר בשמנים אנטיספטים כמו לבנדר, עץ התה, קמומיל, איקליפטוס וכו´.
לדלקות אוזניים – שמן שקדים או שמן זית עם לבנדר.
לדלקות גרון – גרגור של מי מלח פושרים עם איקליפטוס או לבנדר. אפשר גם רק מים פושרים עם שמן איקליפטוס.
לליחה תקועה צמיגה וקשה לכיוח – כפית דבש עם טיפה או שתיים של איקליפטוס. יש לערבב ולמצוץ כמו סוכרייה לאט.
משחה לחיטוי – מכינים בצלוחית 30 מ´ל משחת בסיס ללא לנולין או שמן דקלים או שמן קוקוס.
מוסיפים 8 טיפות לבנדר ו 8 טיפות שמן עץ התה. טוב לשימוש במצבים של נפיחויות, צריבה, פציעות שטחיות ואקזמות.
לפטרת ברגליים נשתמש על כל 30 מ´ל משחת בסיס ב 18 טיפות לבנדר ו 12 טיפות עץ התה.
כוויות
שמן בסיס: שומשום או שקד. להוסיף ציפורן ולבנדר (הציפורן מאלחש והלבנדר מקרר ומחטא).
למרוח כל שעה על אזור הכוויה. השימוש מותר רק על כוויה סגורה. אם השלפוחית התפוצצה יש לטפטף שמן לבנדר נקי ולחבוש. אין לשים שמן נשא כדי לא לצור זיהום משני ע´י חיידקים.
כאבי ראש וכאבי מחזור
להרטיב רטייה עם מים פושרים עד חמימים ו 2-1 טיפות שמן. מניחים על העור ועוטפים במגבת יבשה (היום טיטולים זה פתרון אפשרי). נחליף כל רבע שעה.
לכאבי ראש: שתי טיפות של תערובת שומר וערער.
לכאבי מחזור: שתי טיפות של תערובת מרווה בהירה וברוש.
שמנים אתרים שונים
ג´ראניום
מרגיע כל סוגי העור. מתאים לפחדנים כרונים. בעל תכונות מרגיעות אך מעודדות. מתאים לפורמולות רבות והינו קל לשימוש. לא רעיל. עדין. יעיל בחולשה, עייפות, חסר יאנג בכליות. משפיע לטובה על בעיות נשים בגיל המעבר.
בשימוש פנימי לא יותר מ 4-2 טיפות ביום!
קאריופיליס = ציפורן
זהו צמח אנטיספטי ביותר. יעיל בנאוראלגיות, בספזם במעיים, לחיטוי פצע מזוהם (יותר מיוד) ולכאבי שיניים. בעל תכונות מיבשות ומחממות.
בשימוש פנימי 2 טיפות שלוש פעמים ביום. אין לתת באפילפטים.
לימון
מצוין למחלות זיהומיות, מחלות חום וחולשות כלליות. מאפשר ייצור והפרשת מרה. עוזר לדלקות בדרכי השתן. טוב נגד הסתיידות עורקים ויכול לבוא בתוספת או במקום אספירין.
ניתן לתת באינהלציה למטרה אנטי זיהומית. לטפטף (מדולל) בנחיריים באפיסטקסיס בשל תכונותיו המכווצות. כשטיפה באפטות, גלוסיטיס, דלקות חניכיים וזיהומי פה שונים. ניוד ליחה ולכן מתאים לבעלי עור שמן.
מנטה
להיסטריה, עצבנות, מופנמות, רעידות. לבעיות עיכול, כאבים קוליים במעיים, סחרחורות, פלפיטציות, היפרוונטילציה. לבחילות ומחלות ים. מייזע ומכייח. פותח דרכי נשימה!
בשימוש פנימי 3-2 טיפות. באינהלציה יש לעצום את העיניים.
איקליפטוס
חריף, חמים, Lu , Kid. עלי העץ מכייחים, ממריצים, אנטיביוטי, אנטיספטי. מועילים לדרכי השתן, שיעול, הצטננות, אסטמה ודלקת ריאות. מוריד סוכר בדם.
מגרה את העור לכן יש להיזהר בילדים ובבעלי עור רגיש.
כשמן, יעיל באינהלציה ומרפה שרירים כואבים מטראומה, ממריץ דם ופותח גודש. נהוג לערבב עם שעווה.
בשימוש פנימי: 5-2 טיפות 3-2 פעמים ביום או עד 5 כוסות תה ביום. קשה לפינוי מן הכליות אך בשימוש חיצוני אין בעיות.
סאלוויה אופיסינאליס = מרווה
חריף, מכווץ, חמים, Lu , St. מייזע, סטימולנטי, אנטיספאסמודי, מייצר אסטרוגן, אנטי פרולאקטין. עלי הסאלוויה מחזקות מערכות, מאזן מע´ אוטונומית, אנטיספסמודי, מעורר תאבון, מפסיק ייצור חלב אם, מסדיר כאבי מחזור. (יש הממליצים לתת אותו חודש לפני הלידה להקלת כאבים).
בשימוש פנימי 24 טיפות 3 פעמים ביום. כתה – יש לחלוט 20 גרם עלים עם ליטר מים ולשתות שלוש כוסות ביום. ניתן להשתמש גם כשטיפה ואגינאלית, שטיפת פה וגרגור.
קמומיל
מר, חריף, ניטראלי, Liv , St , Lu. מוסת וגורם להופעת מחזור, מקל חיצוני של כאבים, מקל על כאבי גזים בבטן. מחזק את תכונות הג´ראניום והלבנדר. משמש להרגעה.
יש לערבב טיפה אחת (!) עם 15 – 10 מ´ל שמן זית, שקדים או קוקוס (לא חוחובה) ובקומבינציה זו יעיל לתינוקות – בשימוש חיצוני בלבד!
הערות כלליות:
* לתינוקות עד גיל 3 חודשים יש להשתמש בשמנים כמסז´ או באמבט ורק עם לבנדר או קמומיל.
* עד גיל 8 ניתן לתת עד שליש מהכמות בשימוש חיצוני או פנימי למעט איקליפטוס שמגרה את העור. אותו
* מותר להכליל בקומבינציה רק אם אינו עולה על 1% מהריכוז הכללי.
* בזקנים, שוב, יש להתנהג בזהירות (כמו בילדים או אפילו תינוקות).
פורמולות שכיחות של שמנים אתרים
לכאבים ראומטיים:
קמפור + איקליפטוס + רוזמרין 2 טיפות מכל אחד ולהשלים ל 50 מ´ל בשמן נשא.
להרגעה כללית:
ג´ראניום 10 טיפות + לבנדר 5 טיפות + מג´ורם 4 טיפות ולהשלים ל 50 מ´ל שמן נשא.
לארטריטיס:
אמבט בוקר לארטריטיס: 4 טיפות לימון + 4 ערער + 1 תימין.
אמבט ערב לארטריטיס: 6 טיפות בנזואי + 2 לימון + 1 קמומיל.
להרפיית שרירים באמבט:
רוזמרין 2 טיפות + קוריאנדר 2 + ברגמוט 2 + ציפורן 2 (אפשר גם כשמן למריחה).
או )מתאים יותר לערב( לבנדר 4 + מג´ורם 4 + לימון 2.
לשפעת באינהלציה (או אמבט):
ציפורן 2 טיפות + רוזמרי 2 + ברוש 2 + איקליפטוס.
להפניות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות (רפואה סינית, שיאצו, טווינה, נטורופתיה סינית, תזונה, עיסוי רפואי) ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.
