חזרה לבלוג המילניום

שמנים אתריים בטיפול שיאצו

כיצד נשלב שמנים אתרים בטיפולי שיאצו ?
מאת ד”ר ניר עמיר

עוד משחר הזמנים היה מוכר השילוב של שמנים במסגרת טיפולי מגע למיניהם. עם זאת, שיאצו, המוכר כטיפול מסורתי יפאני, הוגבל ועודנו מוגבל למגע לא ישיר כשבגדי הגוף חוצצים בינו לבין המטופל. מגע השיאצו עמוק וממוקד בנקודות המוכרות לטיפול גם בשיטות נוספות כמו אקופונקטורה, מגנטים, כוסות רוח ועוד אך רוב מגע זה מבוצע על גבי בגדי המטופל.

כיצד נשלב, איפה, שמנים עם טיפול בשיאצו?
עיסוי עם שמנים ושיאצו יכולים להשתלב גם אם חלק מהטכניקות שונות. העיסוי מבוסס על תפיסה מכאנית – פיזיולוגית ומבוססת בעיקרה על שיפור זרימת הדם והלימפה ועל הנעת שרירים ומפרקים. השיאצו מבוסס על ההנחה שבגוף קיימת זרימת אנרגיה – הצ’י – ויש להניע, לחזק או לפזר את זרימת הצ’י בערוצי האנרגיה המכונים מרידיאנים.
הבדל חשוב נוסף הוא מיקום הטיפול: אם למטופל כואבת הכתף הרי שבעיסוי, עיקר הטיפול יתמקד בכתף עצמה. בשיאצו נתמקד גם באזורים מרוחקים, כמו למשל בקצות הגפיים.

לימודי שיאצו שכוללים גם לימודי עיסוי משלבים בין התפיסה המזרחית למערבית ומביאים לידי ביטוי את הטוב מבין כל שיטה. לטיפול בשמנים יש יתרונות רבים: השמן מסוכך, מצמצם את החיכוך ולכן מקל על כאב גם כאשר הלחץ עמוק. לשילוב שמנים יש יתרון בולט נוסף: לחלק מהשמנים יש תכונות רפואיות העומדות בפני עצמן. לכל שמן יש תכונות רפואיות ואנרגטיות ספציפיות ושימוש מוסכל מאפשר התאמת השמן, או תערובת שמנים, למטופל ואף להעניק לו את המרשם על מנת שיוכל להמשיך עם הטיפול במסגרת ביתית.
קיימים שמנים נוגדי דלקת ואחרים המקלים על כאב או אפילו על בעיות עור. שילוב שמן ארומטי (אתרי) בהתאם לבעיית המטופל עשוי גם לסייע בכיוח על רקע מצב ליחתי או בהקלה על הצטננות, למשל.

כדי לייעל את הטיפול המשולב, יש לערבב את השמן הארומטי בשמן נשא כמו שמן שקדים, שמן שומשום, שמן קוקוס, שמן קסטור (קיק)  או שמן זית. בחירת השמן נובעת מהעדפתו של המטפל והמטופל, החיבור לריח ולקיחה בחשבון של רגישויות אפשריות. עם זאת, השמן הנשא אינו נחשב לבעל תכונות חשובות במיוחד משום שהוא נמרח על העור ואינו נספג במיוחד. לעומת זאת, בצריכה פנימית (דרך המזון) יש חשיבות רבה לסוג השמן שנצרך, אך זהו כבר עניין אחר שאינו רלבנטי לדיון שלנו כאן.

הגורם המשפיע הוא השמן הארומטי, כלומר השמן האתרי שמופק בטכניקות מיצוי ייחודיות. שמן זה שומר על התכונות האנרגטיות של הצמח ואף מעצים אותן. קיימים שמנים חמימים, ניטרליים או קרירים ויש לבחור בניהם לפי סוג הבעיה של המטופל. למשל, אם אנו יודעים שבעיית המטופל מוטבת בחימום, נבחר עבורו שמן מחמם ונפעיל פעולות נמרצות לשפשוף השמן על העור, כך שאפקט החום יהיה מרבי.
להלן מספר דוגמאות של שמנים מוכרים:

שמן קמומיל – Matricaria recutita
שמן זה מופק מפרח הבבונג. השמן נחשב לבעל אנרגיה חמימה מתונה המאפשרת הנעת צ’י הכבד, הרגעת רוח המתפרצת אל העיניים. יתרונו בעובדה שהוא נספג בקלות ונחשב לבטיחותי גם עבור ילדים.
דוגמא לשמן מחמם במיוחד: ציאן – Capsicum frutescens .

שמן לבנדר – lavandula officinalis
שמן זה מופק מתפרחת האזוביון. השמן נחשב לבעל אנרגיה קרירה מתונה המסייעת סילוק חום ופיזור ליחה תוך המרצה והרגעה בו זמנית. בשימוש חיצוני מתאים לבעיות עור ואקזמות.
דוגמא לשמן מקרר במיוחד: מנתה – Mentha piperita .

בכל מקרה של שימוש משולב יש להקפיד על מספר כללים מקובלים:
א – שלילת אפשרות לרגישות או אלרגיה. זאת נעשה באמצעות בדיקה עורית (טסט) כיממה קודם לטיפול. הטסט מבוצע על הקפל הקוביטלי או מאחורי תנוך האוזן.
ב – תשאול מפורט על בריאותו הפיזית והאנרגטית של המטופלים. הערכת מצב אנרגטי לצורך התאמת השמן הייעודי.
ג – מגבלות השימוש והתוויות נגד כמו במקרה של ילדים קטנים, זקנים חלשים, מצבי הריון או בתקופת ווסת.

לסיכום
ניתן לבצע טיפול משולב של שיאצו ועיסוי כאשר במהלך הטיפול נחשפים חלקים מגוף המטופל ועליהם מופעל לחץ בהתאם למיפוי האנרגטי הסיני. שילוב שמן אתרי עשוי לשפר את האיזון האנרגטי של אותו מרידיאן ולהאיץ את תהליך הריפוי. טיפול משולב עשוי להואיל, במיוחד במצבים כמו בעיות עור, בעיות בדרכי הנשימה, מצבים אורתופדים אקוטיים וכרוניים ואפילו למטרת הרגעה ושיפור איכות השינה. השילוב משפר את תנועת הצ’י, פותח סטגנציות (חסימות אנרגטיות) הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית.