רפואה יפנית
רפואה יפנית היא שיטה שחלק מרעיונותיה מבוססים על עקרונות הרפואה הסינית, שממנה היא התפתחה ושאבה את מקורותיה, אך קיים שוני מהותי בטכניקות האבחון והטיפול בין שתי השיטות.
אבחון ברפואה יפנית מתבסס ברובו על מישוש הבטן ואזורי רפלקס שונים בגוף, המשקפים את מערכות הגוף השונות. המישוש מאפשר למטפל ברפואה יפנית וגם למטופל לחוש אילו אזורים מתוחים ואילו אזורים חלשים ורפויים ועל ידי כך לקבל יכולת להבין אילו מרידיאנים מעורבים ובמה להתמקד בטיפול, כאשר המטרה היא להפחית את הרגישות והמתח באיזורי הרפלקס השונים.
כך יש הן למטפל והן למטופל אינדיקציה בזמן אמת למידת האפקטיביות של הטיפול. לכן, במידה ורפלקס מסויים לא השתחרר, לעיתים ישנה המטפל את הטיפול תוך כדי הטיפול עצמו.
רפואה יפנית התפתחה מן הרפואה הסינית שהגיעה ליפן כבר במאה החמישית לספירה. החל מהמאה השביעית לספירה, מיסדו היפנים את הדיקור שהפך להיות דיקור יפני ואף שלחו נזירים ומלומדים לסין על מנת ללמוד ולהתמקצע בתרבות ובציוד של הרפואה הסינית. במאה ה-17 בעקבות בידודה של יפן ממדינות זרות, בעקבות חקיקה של השוגון שהגביל מאוד כניסת זרים ליפן או יציאת יפנים מן המדינה, טיפולי הדיקור התפתחו ושיגשגו והרופאים היפנים פיתחו ציוד מיוחד לרפואה יפנית וטכניקות דיקור חדשות וייחודיות להם.
באותה תקופה הקשר היחיד כמעט עם המערב היה עם הולנד, עימה קיימה יפן מסחר וממנה נרכש ידע רב על התפתחות הרפואה המערבית, ולכן זו גם השפיעה רבות על התפתחות הדיקור היפני. כך שבניגוד לרפואה סינית שהתבססה על אבחון מסורתי בלבד, רפואה יפנית שילבה ידע אנטומי מדויק במקביל לשיטות האבחון המסורתיות.
דיקור יפני עדין יותר ולכן גם בדרך כלל פחות כואב לעומת דיקור סיני. זאת בשל השימוש בדיקור שטחי יחסית וכן בשל השימוש במחטים עדינות ודקות מאוד שעוביין “כעובי שערה” (בדרך כלל מטפלים ברפואה יפנית מעדיפים את השימוש במחטי סיירין בשל כך). בנוסף, פיתחו היפנים טכניקות נוספות המצריכות שימוש ב ציוד לרפואה יפנית היחודי לשיטה זו.
ציוד לרפואה יפנית:
מחטי סיירין – מחטים לדיקור יפני המיוצרות ברמת סטריליות גבוהה מאוד (ללא מגע אדם) תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה ומתקדמת. למחטי סיירין יש רמת גימור גבוהה במיוחד, המאפשרת החדרה קלה ונוחה ללא כאב ממשי. המחטים משמשות לטיפול ברפואה היפנית וכן לטיפול בילדים, באיזורים רגישים (פנים, אוזן) וכן למטופלים רגישים במיוחד.
מוקסה גולד– מוקסה באיכות גבוהה מאוד, המשמשת בעיקר לביצוע מוקסה ישירה, אותה מדליקים באמצעות מקל אקבנה. ניתן לדעת מהי איכות המוקסה על פי צבעה, ככל שהיא בהירה יותר היא נקייה ואיכותית יותר. והיא נחשבת לפריט חובה מתוך כלל ה ציוד לרפואה יפנית.
משחת שיונקו– משחה המיוצרת מרכיבים טבעיים בלבד ומשמשת כשכבת מגן בין העור למוקסה על מנת למנוע כוויה ולהפחית את הכאב. בנוסף, מטפלת גם בכוויות, פריחות, סדקים בעור וכן מצויינת למצבים של טחורים.
מוקסה איבוקי– נקראת גם מיני מוקסה יפנית. זוהי מוקסה קטנה מגולגלת מסוג זהב באיכות גבוהה מאוד המוצמדת לגף בעזרת פלסטר. שיטה זו מסייעת למניעת כוויות, מאפשרת למטפל להדליק מספר מוקסות במקביל וכן מאפשרת שימוש עצמי למטופל (בהנחיית המטפל כמובן)
איון פמפינג קורד– זוג כבלים המוליכים חשמל, אותם מצמידים לקצה המחטים ועל ידי כך “סוגרים” מעגל חשמלי בין המחטים.
רפואה יפנית נהיית פופולארית בארץ בפרט ובעולם ככלל ואנו מעריכים שהיא תהווה חלק בלתי נפרד מהרפואה המשלימה בעתיד.
